ניתן לקבוע סגנון בארבעה אופנים:
ברירת מחדל:
השארת המצב כפי שהדפדפן מסדר אותו. בדרך כלל זוהי הברירה הטובה. אילו מתכנתים היו צריכים להגדיר את כל התכונות היינו מבזבזים זמן רב. ב-CSS מגדירים בדרך כלל רק את התכונות שאנו רוצים לשנות. הגיוני, לא?
Inline:
אפשר לגשת לכל אלמנט בנפרד ולקבוע לו סגנון. למשל לתגית <b> המסוימת הזאת אנו נקבע שהרקע יהיה צהוב:
<b style="background-color: yellow">xxx</b>
סגנון זה נקרא in-line משום שמכניסים אותו בתוך השורה עצמה שבה רוצים את התוצאה. סגנון שכזה אינו מתייחס לאלמנטים אחרים בדף זה או באתר בכלל.
פנימי:
קביעת סגנונות כלליים לכל הדף. את זה עושים בדרך כלל בתוך תגית HEAD. מכניסים תגית <style>, רושמים סגנונות (כפי שיוסבר בהמשך) וסוגרים את התגית - <style/>.
לדוגמא:
<html>
<head>
<title>title text</title>
<style>
style text...
</style>
</head>
<body>
body text...
</body>
</html>
סגנונות פנימיים של מסמך מגדירים סגנונות כלליים לדף HTML הנוכחי ולכל האלמנטים שלו שהוגדרו בתוך התגית style.
חיצוני:
קביעת סגנונות לאתר שלם. אילו היית צריך לעבור ולסגנן כל פיסקה באתר שלך, היית צריך לבצע עבודת נמלים שהייתה נמשכת זמן רב. נהוג ליצור מסמך CSS חיצוני אשר קובע סגנונות כלליים שישמשו את כל האתר. כל דף HTML המקושר לדף זה מקבל את הסגנונות הכתובים בו.
שימוש בCSS חיצוני מאפשר למתכנת לשנות את מראה האתר כולו בשינוי של פסקה אחת. האתר כולו יכול לקבל סגנון אחיד ומיוחד.
מסמך סגנון חיצוני מקשרים לעמוד האינטרנט באחת משתי דרכים: קישור או ייבוא, אבל על כך בהמשך.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה